יום שישי, 24 בפברואר 2012

אריה שפר בסיפור נדל"ן חדש: זכות התביעה

אריה שפר הינו בעל רשת משרדי תיווך ויעוץ נדל"ן ביפו - נדל"ן הים התיכון -  מזה שנים רבות.
כמן כן, אריה שפר מפרסם כתבות בעיתון דה מארקר, בהן הוא מספר על חוויותיו במשך שנים רבות ביפו.
רשת נדל"ן הים התיכון שהקים מהווה דוגמא ומודל להתנהלות הגונה ומקצועית.
והפעם - אריה שפר מנדל"ן הים התיכון מספר מה קורה כשהחיים מחלקים קלפים מעולים לשחקנים גרועים.

אריה שפר מנדל"ן הים התיכון מספר על יפו
בתחילת שנות התשעים של המאה הקודמת, עדיין היה הנדל"ן מוצר זול וזמין יחסית ברצנו בכלל, וביפו שטרם התגלתה כמעט  בפרט.
באותה תקופה, מספר אריה שפר, התקיימו ביפו מספר מכרזים לזכאים, במסגרתם הוצעו למכירה במחירים נמוכים - אפילו לאותה תקופה - מספר דירות, חלקן משופצות וחלקן הרוסות כדבעי, כאשר קהל המטרה שהוגדר היו זוגות צעירים, משפחות חד הוריות וכו'.
עד היום גרים כמה ממכריו המאושרים של אריה שפר בבתים אותנטיים בהם זכו באותה תקופה, בתים שהיום יכלו רק לחלום על רכישתם.

הנכס המושלם
והנה, זוג צעיר ומלא עקרונות נעלים זכה במכרז בדירת גג, בבניין דו קומתי אשר התנוסס בראש גבעה בלב שכונת עג`מי.
הדירה עצמה היתה אמנם במצב מזעזע – קירות ערומים מטיח, ללא חלונות כלל, תקרה מחוררת ודולפת - אך פרט לכך, מדובר היה בנכס מושלם ממש: מאה ועשרים מטרים במפלס אחד, תקרה גבוהה, קשתות, נוף מרהיב  לים ואפילו זכויות בניה לחצי קומה נוספת, וזאת בתוספת מרפסת גדולה היוצאת מהסלון.
וכמה עלתה דירת החלומות, אז, בימים ההם אתם שואלים? בערך כמחירה של מכונית משפחתית ממוצעת, זה הכל.
אח, היו ימים...

העיקר - לא להפסיק לריב
הפוטנציאל היה מדהים, ללא ספק, אך המימוש שלו – הרבה, הרבה פחות.
הזוג החולמני, שהגיע ליפו הישר מצפון תל אביב, לא השכיל להתאקלם בשכונה החדשה ולשחק בחוכמה בקלפים המעולים שעלו בגורלו.

במקום זאת, העדיפו השניים לבזבז את זמנם על מריבות טרחניות, אשר התמשכו וארכו במשך לא פחות מעשר שנים תמימות, בלי שהצליחו להתקדם כלל בפרויקט העסיסי שניצב מולם.
מה לא עשו השניים?
הם רבו עם האדריכל על שכר טרחתו, שהיה לא גבוה מלכתחילה.
הם התווכחו שוב ושוב עם המשפחה הוותיקה מהדירה מתחתם, בנוגע לחלוקת התשלום עבור השיפוץ.
והכי גרוע -  החזית שפתחו מול עיריית תל אביב, לאחר שזו הפקיעה שטח קטן מפינת החצר והציעה פיצוי מכובד בתמורה.
הם סירבו להצעה הנדיבה שהוגשה לפתחם כמובן.
מה פתאום שאנחנו נתפשר? לא ולא! הם לא יוותרו ולו כזרת. על גופתי המתה, גברת!

להמשך הסיפור - לחצו כאן

תכנים נוספים יציר כפיו של אריה שפר שעשויים לעניין אתכם:
אריה שפר סוקר את שוק הנדל"ן ביפו

אריה שפר כותב על מכרזי נדל"ן



אריה שפר - סיפורי נדל"ן



נדל"ן הים התיכון

פורטל יפו


איך ניצחתי את ערוץ הספורט לגמרי לבד

יום ראשון, 12 בפברואר 2012

אריה שפר מספר על חליפה ושלושה חודשים במזומן

אריה שפר, הבעלים רשת משרדי תיווך ויעוץ נדל"ן ביפו - נדל"ן הים התיכון, בסיפור נוסף פרי עטו, אשר התפרסם במדור בעיתון דה מרקר.
רשת נדל"ן הים התיכון שאריה שפר הינו בעליה, מהווה דוגמא ומודל להתנהלות הגונה ומקצועית.
יחד עם פרצי היצירתיות המוקדשים לשיווק נכסים באופן מיוחד, עולים וצצים מדי פעם סיפורים אלו.
והפעם, סיפור אמיתי לגמרי שכתב אריה שפר על שוכר נחמד, אלא שאז הוא מתגלה כסיוט הגרוע ביותר של בעל הנכס.
לסיפור נוסף של אריה שפר: קבלת פנים בסגנון יפואי - לחצו כאן


חליפה ושלושה חודשים במזומן
אריה שפר בסיפור נדלן: חליפה ושלושה חודשים במזומן
כבר בטלפון נשמע רפי (שם בדוי) כאדם נחמד מאד, זורם כזה.
אותו רפי התהדר בשם משפחה ממלכתי במיוחד, אחד כזה שהארץ כולה משופעת ברחובות, כיכרות ובנייני ציבור בשם זה, ויחד עימו הגיעה גם אשתו - שקטה ומנומס. שניהם נגיעו עם חיוך רחב והרבה נימוסים.

רפי ואשתו היו בעלי עסק לתפירת עילית לנשות החברה הגבוהה.
הוא התעניין בשכירת החנות בכיכר המדינה, עליה ראה את השלט "להשכרה" שלנו. בפגישה הראשונה אפילו הבטיחו רפי ואשתו לפנק אותי בחליפת אומן מעשה ידיו, אם רק אשיג לו את ההנחה הלא משמעותית שביקש לקבל, בדמי השכירות החודשיים.

לקח לו רק דקותיים להחליט שהוא סוגר על המקום, עוד משהו כמו חצי שעה לנהל מו"מ עם בא כוח בעל הנכס – עורך דין מכובד שייצג את הבעלים אשר התגורר בחו"ל, ובדיוק עוד יום אחד כדי לסגור הסכם ולחתום על חוזה השכירות לתקופה ארוכה.

את שלושת החודשים הראשונים שילם רפי במעמד חתימת החוזה בשטרות מרשרשים מזומן, השאיר את כל הצ'קים לשאר התקופה, ובעוד אשתו מודדת לי את אורך השרוולים ברוב טקס - לצורך אותה חליפה צ'ופר שהבטיח לי, מזג רפי לעצמו דרינק קטן וחייך.

אני לא ידעתי למה הוא חייך, אבל הוא ידע היטב.
למה חייך רפי, ומדוע מהר מאד הפסיקו כל האחרים לחייך?

להמשך הספור - לחצו כאן


תכנים נוספים יציר כפיו של אריה שפר שעשויים לעניין אתכם:
אריה שפר סוקר את שוק הנדל"ן ביפו

אריה שפר כותב על מכרזי נדל"ן



אריה שפר - סיפורי נדל"ן



נדל"ן הים התיכון

פורטל יפו


איך ניצחתי את ערוץ הספורט לגמרי לבד

יום רביעי, 1 בפברואר 2012

אריה שפר כותב סיפורי נדל"ן ביפו

אריה שפר הינו בעל רשת משרדי תיווך ויעוץ נדל"ן ביפו - נדל"ן הים התיכון - מזה שנים רבות.
כמן כן, אריה שפר מפרסם כתבות בעיתון דה מארקר, בהן הוא מספר על חוויותיו במשך שנים רבות ביפו.
רשת נדל"ן הים התיכון שהקים מהווה דוגמא ומודל להתנהלות הגונה ומקצועית.

הנה סיפור שכתב אריה שפר, הבא לתאר עד כמה שונה העבודה באותו התחום, בין תל אביב ליפו השכנה ואילו הפתעות ייחודיות לאזור, עשויות לצפות לסוכן נדל"ן במהלך יום עבודה שגרתי.


קבלת פנים נוסח יפו

חייו של סוכן נדל"ן ביפו שונים מאלו של עמיתיו התל אביבים, והפתעות לא חסרות...

הדירה היתה מסוג הנכסים הנחשקים ביותר - שלושה חדרים מרווחים בלב יפו, מבנה בסגנון מנדטורי עם תקרות גבוהות, רצפה מצוירת, חלונות גדולים. פשוט תענוג – מסוג הדירות שמפארות את האתר של המשרד.
הבניין גם הוא במצב מניח את הדעת - מה שמעיד על שכנים טובים, חדר המדרגות אמנם מעט מוזנח, אבל ניכר היה שבשיפוץ קל ישודרג ויתאים לדירה.

ואכן, הפניות זרמו במהירות, וזוג צעיר אחד התעקש לראות את הדירה כבר למחרת.
בביקור הראשון בנכס פגשו בני הזוג את השכנה מקומת הקרקע, שבנה מחמוד היה אמור לעבור למחרת ניתוח מסובך. תוך דקות נוצר קשר נעים בין האם לבחורה הצעירה – אחות במקצועה, והן שקעו בשיחה ממושכת.
הסיור הסתיים בעיניים נוצצות ובהתלהבות רבה...

החשש היחיד שריחף כל הזמן באוויר, היה שהוריהם לא ירצו לשמוע על דירה ביפו לילדים, בבת עיניהם.
לאחר שבוע תמים של שכנועים, הסכימו הוריהם של בני הזוג להגיע ליפו, כדי להביט בדירת חלומותיהם של הצאצאים.כבר מהרגע שהגיעו למשרד ניתן היה לחוש את התנגדותם לרעיון המגורים ביפו הנידחת והמסוכנת, אלא שהפצרות ילדיהם והתעקשותם על הדירה המדהימה והשכנים הנחמדים, שכנעו אותם להתייצב בכל זאת.

לאחר שישבנו במשרד עם הורי הזוג על צלחות חומוס, שהובאו הישר ממסעדת אבו חסן הסמוכה, יחד עם פיתות חמות ומשקה שקדים, הפשירה האווירה מאד, החששות הצטמצמו והחבורה בראשות הסוכנת ממשרדי, יצאה באווירה אופטימית לסיור המכריע.

אחרי עשר דקות קיבלתי הודעה בביפר הכוננים ממד"א על אירוע לא ברור, בדיוק בכתובת של הדירה.
ניסיתי להתקשר לסוכנת והיא לא ענתה לטלפון. בדאגה גדולה נכנסתי לרכב ומיהרתי למקום.
הסוכנת פגשה אותי לבדה בפינת הרחוב, פניה חיוורות.
מכל שאר משתתפי הסיור לא נותר איש בשטח.
"העסקה אבודה" היה כל מה שהצליחה למלמל.

לאחר בירור קצר התבהרה התמונה העגומה.
הסתבר כי בנה של השכנה עבר את הניתוח בהצלחה, ובדיוק עמד להגיע אחר הצהריים לביקור ראשון בבית.
משפחתו החליטה לחגוג את האירוע המשמח במיטב המסורת המקומית, באותה שעה שתוכנן הסיור. 
הסוכנת והלקוחות שמעו קולות מוזיקה רמים מיד כאשר יצאו מהמכוניות והבת רצה ראשונה לפגוש בחברתה החדשה – השכנה מקומת הקרקע.

רק כאשר הגיעה החבורה החגיגית אל חדר המדרגות, גילו כי השכנים עסוקים ברוב טקס בשחיטת כבש ממש שם, רגליו קשורות אל משקוף חדר המדרגות והדם ניגר בכל לובי הכניסה.
למראה החגיגה, התעלפה אמה של בת הזוג, נפלה ונחבלה בפניה.
החבורה כולה אספה את האם, זינקה למכונית ונמלטה מהמקום בחריקת צמיגים, על מנת שלא לשוב אליו לעולם.

בביקור הבא בדירה, שוחחה הסוכנת עם השכנה על האירוע המצער.
השכנה צחקה והסבירה לה שהכל הוא עניין של הרגל, מנהגים ורוחב לב.
"בעוד שהערבים יודעים לחגוג את ההודיה לאל כהלכתה" פרשה את משנתה בפניה "היהודים, מה לעשות, כשהם רוצים לחגוג אירוע משמח במיוחד, שוחטים קרפיון".

(הסדרה מתפרסמת במוסף הנדל"ן של מגזין "דה מארקר" בימי שישי)


תכנים נוספים יציר כפיו של אריה שפר שעשויים לעניין אתכם:
 אריה שפר סוקר את שוק הנדל"ן ביפו

אריה שפר כותב על מכרזי נדל"ן

אריה שפר - סיפורי נדל"ן

נדל"ן הים התיכון

פורטל יפו


איך ניצחתי את ערוץ הספורט לגמרי לבד