יום רביעי, 1 בפברואר 2012

אריה שפר כותב סיפורי נדל"ן ביפו

אריה שפר הינו בעל רשת משרדי תיווך ויעוץ נדל"ן ביפו - נדל"ן הים התיכון - מזה שנים רבות.
כמן כן, אריה שפר מפרסם כתבות בעיתון דה מארקר, בהן הוא מספר על חוויותיו במשך שנים רבות ביפו.
רשת נדל"ן הים התיכון שהקים מהווה דוגמא ומודל להתנהלות הגונה ומקצועית.

הנה סיפור שכתב אריה שפר, הבא לתאר עד כמה שונה העבודה באותו התחום, בין תל אביב ליפו השכנה ואילו הפתעות ייחודיות לאזור, עשויות לצפות לסוכן נדל"ן במהלך יום עבודה שגרתי.


קבלת פנים נוסח יפו

חייו של סוכן נדל"ן ביפו שונים מאלו של עמיתיו התל אביבים, והפתעות לא חסרות...

הדירה היתה מסוג הנכסים הנחשקים ביותר - שלושה חדרים מרווחים בלב יפו, מבנה בסגנון מנדטורי עם תקרות גבוהות, רצפה מצוירת, חלונות גדולים. פשוט תענוג – מסוג הדירות שמפארות את האתר של המשרד.
הבניין גם הוא במצב מניח את הדעת - מה שמעיד על שכנים טובים, חדר המדרגות אמנם מעט מוזנח, אבל ניכר היה שבשיפוץ קל ישודרג ויתאים לדירה.

ואכן, הפניות זרמו במהירות, וזוג צעיר אחד התעקש לראות את הדירה כבר למחרת.
בביקור הראשון בנכס פגשו בני הזוג את השכנה מקומת הקרקע, שבנה מחמוד היה אמור לעבור למחרת ניתוח מסובך. תוך דקות נוצר קשר נעים בין האם לבחורה הצעירה – אחות במקצועה, והן שקעו בשיחה ממושכת.
הסיור הסתיים בעיניים נוצצות ובהתלהבות רבה...

החשש היחיד שריחף כל הזמן באוויר, היה שהוריהם לא ירצו לשמוע על דירה ביפו לילדים, בבת עיניהם.
לאחר שבוע תמים של שכנועים, הסכימו הוריהם של בני הזוג להגיע ליפו, כדי להביט בדירת חלומותיהם של הצאצאים.כבר מהרגע שהגיעו למשרד ניתן היה לחוש את התנגדותם לרעיון המגורים ביפו הנידחת והמסוכנת, אלא שהפצרות ילדיהם והתעקשותם על הדירה המדהימה והשכנים הנחמדים, שכנעו אותם להתייצב בכל זאת.

לאחר שישבנו במשרד עם הורי הזוג על צלחות חומוס, שהובאו הישר ממסעדת אבו חסן הסמוכה, יחד עם פיתות חמות ומשקה שקדים, הפשירה האווירה מאד, החששות הצטמצמו והחבורה בראשות הסוכנת ממשרדי, יצאה באווירה אופטימית לסיור המכריע.

אחרי עשר דקות קיבלתי הודעה בביפר הכוננים ממד"א על אירוע לא ברור, בדיוק בכתובת של הדירה.
ניסיתי להתקשר לסוכנת והיא לא ענתה לטלפון. בדאגה גדולה נכנסתי לרכב ומיהרתי למקום.
הסוכנת פגשה אותי לבדה בפינת הרחוב, פניה חיוורות.
מכל שאר משתתפי הסיור לא נותר איש בשטח.
"העסקה אבודה" היה כל מה שהצליחה למלמל.

לאחר בירור קצר התבהרה התמונה העגומה.
הסתבר כי בנה של השכנה עבר את הניתוח בהצלחה, ובדיוק עמד להגיע אחר הצהריים לביקור ראשון בבית.
משפחתו החליטה לחגוג את האירוע המשמח במיטב המסורת המקומית, באותה שעה שתוכנן הסיור. 
הסוכנת והלקוחות שמעו קולות מוזיקה רמים מיד כאשר יצאו מהמכוניות והבת רצה ראשונה לפגוש בחברתה החדשה – השכנה מקומת הקרקע.

רק כאשר הגיעה החבורה החגיגית אל חדר המדרגות, גילו כי השכנים עסוקים ברוב טקס בשחיטת כבש ממש שם, רגליו קשורות אל משקוף חדר המדרגות והדם ניגר בכל לובי הכניסה.
למראה החגיגה, התעלפה אמה של בת הזוג, נפלה ונחבלה בפניה.
החבורה כולה אספה את האם, זינקה למכונית ונמלטה מהמקום בחריקת צמיגים, על מנת שלא לשוב אליו לעולם.

בביקור הבא בדירה, שוחחה הסוכנת עם השכנה על האירוע המצער.
השכנה צחקה והסבירה לה שהכל הוא עניין של הרגל, מנהגים ורוחב לב.
"בעוד שהערבים יודעים לחגוג את ההודיה לאל כהלכתה" פרשה את משנתה בפניה "היהודים, מה לעשות, כשהם רוצים לחגוג אירוע משמח במיוחד, שוחטים קרפיון".

(הסדרה מתפרסמת במוסף הנדל"ן של מגזין "דה מארקר" בימי שישי)


תכנים נוספים יציר כפיו של אריה שפר שעשויים לעניין אתכם:
 אריה שפר סוקר את שוק הנדל"ן ביפו

אריה שפר כותב על מכרזי נדל"ן

אריה שפר - סיפורי נדל"ן

נדל"ן הים התיכון

פורטל יפו


איך ניצחתי את ערוץ הספורט לגמרי לבד

2 comments: